אמאד - אראביה מיוזיק לניהול והפצה בע"מ נ' כראם

החלטה

לפניי בקשה לחייב את הקובלת בהפקדת ערובה להוצאות הנאשם ולעכב את ההליכים בתיק עד לאחר מתן הערובה על ידי הקובלת וזאת בהסתמך על סעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

לטענת ב"כ הקובלת, אין מקום לבקשה במסגרת הליך פלילי, ועניינו של סעיף 353א לחוק החברות הנו בתובענות אזרחיות בלבד.

דיון

סעיף 70 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק") קובע:

"הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת".

אין בחוק סדר הדין הפלילי הוראה מקבילה להוראת תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 המאפשרת לחייב את התובע להפקיד ערובה להוצאות הנאשם.

סעיף 353א לחוק החברות מציין במפורש כי בית המשפט רשאי להורות על מתן ערובה להוצאות במקרה בו הוגשה "תביעה". קרי, מלשון הסעיף עולה כי אינו עוסק בהגשת כתב אישום או קובלנה.

גם פרשנות החוק על פי תכלית החקיקה מלמדת כי אין להטיל על קובל להפקיד ערובה להוצאות הנאשם. ביהמ"ש העליון ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת כרך מ"ד חלק ראשון, עמ' 650, פסק כי:

"זכותו של האזרח לפנות לביהמ"ש היא זכות קונסטטוציונית מן המעלה הראשונה ושערי ביהמ"ש פתוחים לפני האזרח בריבוי עם משנהו גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את הוצאותיה".

חיוב קובל בהפקדת ערובה להוצאות נאשם תוביל לתוצאה לפיה רק מי שבידיו אמצעים יוכל להגיש קובלנה ויזכה למשפט. לא לכך נתכוון המחוקק (ראה והשווה גם ק"פ (שלום יר') 110/00 שמעון ביטון נ' נקש אביב, (ניתן ביום 12.3.02).

ב"כ הנאשם לא הגיש כל אסמכתא המלמדת כי סעיף 353א לחוק החברות חל גם בהליך קובלנה ופסקי הדין שהביא בבקשה מטעמו עניינם הליכים אזרחיים בלבד.

נוכח כל האמור- הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: